כאז כן עתה
גלגל החיים מעמיס עלינו זיקנה ובלות
תנועתו במעגלים חוזרים והזמן חולף בקלות
צעירים היינו ורכבנו על אותו גלגל
תחתיו כרעו בני הגיל השלישי-מי אז חשב בכלל?
כאז כן עתה בינקותינו כרכונו בחיתול
וגם היום נדמה כי אנו על אותו מסלול
משתוללים היינו ומלאי מרץ שיחקנו בסוס ארוך
והיום צימחנו כרס בולטת ולהתכופף זה ממש ברוך
סביב מדורות שרצנו, שרנו ורקדנו-הכל היה מושלם
היום כורסת הטלויזיה מרגיעה ואתה חיש נרדם
בסתר בנות אהבנו, שלחנו מתחת לשולחן פתקים
עתה אנו פשוט אינם מבינים את הסיבות לאותם מהלכים
הרמנו ראש-האופק היה חד, רחוק ונעלם מהעין
היום הוא עמום, אפור ואינו נראה גם בעזרת כלי זין
בימים ההם חיפשנו עם בת הזוג את המיטה החמה
והיום תרים אנו אחרי אותה כרית לשעות של תנומה
חושינו חדים היו וכנץ הטיבו לראות העינים
היום במאמץ לא מבוטל הכל נראה דרך המשקפיים
חיוכינו המקסים אז הבליט פה רחב בלובן שינים
והיום ריק היא המקום-התחלופה שוכנת בכוס מים
אל החופה דהרנו והבטחנו הבטחות לכלה השמחה
היום ברור לנו היטב כי היא היא ראש המשפחה
הבריאות נטפה אז מכל עבר-היינו מאושרים כשיכורים
ועתה אנו פוקדים מרפאות ורופאים-חיים על תרופות וכדורים
פיקניקים על האש היו במרכזו של כל מחנה וטיול
היום על הגז במטבח דיסה חמה-קל לעיכול
אכן יקיריי-הגלגל נע וכאז כן עתה ללא כל שינוי
עתה אנו רק נעים כצללים- מתקרבים ליום הפינוי
כן- הגיל השלישי טומן בחובו אופק קצר בלתי מוכר
אנו מרימים ראש אל על בתפילה לשלום המחר.
מי יתן לנפשותינו הכמושות שלווה ורגיעה
זה יאפשר לבני גילינו להיישיר מבט אלי השקיעה.
                                                         
ירמיהו.