|
על האדמה הרטובה הוא זוחל לו בשקט
ומשאיר שובל של ריר שמתפתל בין השיחים
כבר כל כך הרבה זמן הוא זוחל
וזה נראה כאילו לעולם לא יגיע למחוז חפצו.
אחרי שעתיים כבר שוקעת השמש,
אך הוא לא חודל,
מנסה להתקדם גם אם זה רק עוד סנטימטר
ובכלל לא אכפת לו שייקח לו גם עוד שנים להגיע
הוא בתוכו נפש של פרד-
בגוף של חילזון |
|
|
מוזר, נזכרתי
בקטע שהיה לי
פעם עם מישהי:
חזרנו מבית ספר,
עלינו בעליה,
דיברנו וצחקנו,
ופתאם, פ-ת-א-ם,
היא שחררה פלוץ,
כזה מרעיש,
ששתקתי... 15
דקות אף אחד לא
אמר כלום
אני, נזכר ביום
שגיליתי שגם
בנות בעלות
תכולת מעיים
מרתקת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.