|
באיטיות את זולגת
במורד הבניין
נוטפת מבין החלונות
ונופלת מהר מהגג
היישר אל הרצפה.
נוזלת טיפות טיפות.
תאספי לשלולית גדולה
ועכורה ממי הגשם של
אתמול
ראשן בוקע ממך לידך
וזוחל הלאה.
ואת נשארת שלולית שבועות
וחודשים.
הופכת לביצה מלאת יתושים.
הופכת מנוזל החיים למחלה
למאגר גדול של קדחות
ודווקא היום את נראת פתאום
חולה, שלולית אפורה שאומרת
רק זכרונות.
עמוק עמוק
בבטן השלולית שוקעת אבן
ואת גועשת עצבנית
מה כבר קרה?
את בסך הכל שלולית. |
|
|
לפעמים קורה
שהעמוד של הבמה
לא מזהה אותי,
ואז במקום להגיד
לי שלום, הוא
אומר לי "תן
סיסמה!" או משהו
כזה ואז אני
מרגיש מ-זה
מסכן, אבל רק
לרגע, כי מיד
אני מכניס לו
ססמה והוא לא
מבין מאיפה זה
בא לו.
אנשם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.