אמי לירי / איש חיטה שנון שלי |
זה זמן רב שאני שוכבת
על חלקת הדשא שנתת לי
ושרה שיר
אליי עצמי.
נדמה לך שזו הממחטה של אלוהים
אך עלי הדשא דוקרניים הם
ואני פקיר בלאי
ואלרגי.
אולי אם אתגלגל לימין,
וקרני השמש יעירו...
אוכל לראות את מגפיך
כפי שהם-
צל
התלוי
מעל המקום
בו פעם אהבתי לנוח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|