אז חלפה כבר תקופה
שנראת קצרצרה במבט לאחור
אך עת חושב אני עוד עליה
מגלה אני כאב שממאן לעבור

עת נוף נוגע משיט את תשומת הלב
מזכיר הוא שוב חוויה משוטפת
אשר אותי היא לוקחת ,סוחפת
ואני מתמלא בערגה לעת בוא הערב

עוד יש מקום עמוק תוך הנפש
אשר מסרב להודות הוא שתם
כסיפור שנכתם אך אינו נשלם
ממשיך הוא לדבוק באהבת האתמול

כך חוזר המקרה בבוא ערב
כשהראש מתרוקן מארועי האור
אז קורה הדבר והעין נרטבת
ומתוך ערפילי בדיה מערבבת
נזכר המודע שהגיע הלילה
הסיפור הושלם ושוב לא תחזור