[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אור טאוסי
/
'כפרות' בעתיד

אני רוצה לספר לכם על סיפור שקרה בעתיד, בסיפורינו הדת
היהודית היא השלטת בעולם (על זרמיה השונים) לאחר שהגויים
השמידו זה את זה במלחמות והושמדו ע"י פגעי הטבע.
הסיפור שלנו מגיע לסוף חודש אלול - תחילת חודש תשרי. אני
מאמינה שאתם עוד מכירים אותו כחודש ספטמבר. תקופה זו היא
כמובן תקופה של תפילות רבות ועריכת טקסים שונים שתתוודעו
אליהם במהלך השנים, או שאלה יהיו הדורות הבאים לכם.
וכמובן שישנו יום כיפור. בעבר, כך מספרים, היה נהוג לערוך
'כפרות' בעזרת תרנגולות. היום אנחנו לא עושים את זה יותר.
ציינתי כבר שתרבויות שלמות נמחקו? כי בעלי חיים רבים נמחקו
איתם. אבל נשארו חיות משק וחיות מחמד מעטות. כיום מנסים
להרבות אותם כדי שיהיה אפשר להתקיים בעזרתם ולא רק בעזרת
צמחים וגידולים שונים. האוכל שלכם צריך להיות עשיר בהרבה
משלנו.
בכל אופן, אנחנו לא מבצעים את מצוות הכפרות בעזרת תרנגולות,
רחמנא לצלן, כי המעטות האלה משמשות למאכל או לרבייה. בעלי
חיים שונים משמשים כעת למצוות הכפרות.
וכאן מתחיל בעצם הסיפור שלנו, יום אחד לא נמצאו בעיר מספיק
בעלי חיים מותרים, כאלה שאין בעיה לשחוט כדי לבצע את הכפרות,
הרבנים התחילו לחפש בין חיות המחמד המעטות שהיו בבתים. הם
מצאו כמה גורי חתולים, מספר עכברים וכלבלב, על החתולים לא
נלחם אף אחד ובטח שלא על העכברים. אך בעליו האומלל של הגור
הכלבים, נלחם על להחזיק אותו, הוא ידע מה הולך להיות גורלו של
הכלב עם ייקחו אותו הרבנים. ניראה היה שהכלב מבין את גורלו,
הוא ייבב, שרט וניסה בכל דרך אפשרית לחזור לחיק המבטחים של
בעליו.
אך דבר לא עזר, הרבנים התרחקו עם שללם.





ערב יום הכיפורים, כל עשירי העיר הגיעו כדי להעביר את חטאיהם,
בתוך כלובים נמצאו בעלי החיים האומללים שעמדו להיטבח.
גם הנער בעל הכלב היה שם. מפוחד, מבוהל, היה ניראה שהוא לא
בטוח אם להסתכל על המתרחש או להימלט על נפשו בטרם יראה את
המעשה.
אחד אחד הוצאו החיות מכלובן וסוחררו מעל הראשי העשירים, שיכלו
להרשות לעצמם לבצע את מצוות הכפרות.
ניראה היה שגם הרבנים אינם רוצים להרוג את הכלבלב, מכיוון
שהנער הצעיר התחנן כל כך או מפני שהוא חיה טמאה לחלוטין.
אך לבסוף הגיע גם תורו של גור הכלבים, הוא הוצא מכלובו ולרגע
ניתן היה לראות את המבט על פניו של הכלב, האם נותנים לו לחזור
לבעליו? הרב ניגש אל האדם הבאה, סחרר את הגור מעל ראשו בעודו
ממלמל את התפילות.
את יבבותיו של הגור מרגע זה ועד שנחתה עליו הסכין אני לא אשכח
לעולם. יבבות חדות, כל כך עצובות. כל ראש-שנה, בזמן התקיעה
בשופר אני נזכרת ביבבות הללו, בכאב שנשמע בקולו.
אבל העיקר לקיים את המנהג כן?





אז, כן. אני שונאת את מנהג הכפרות. ראיתי את זה נעשה וזה אחד
הדברים המחרידים ביותר שראיתי במציאות.
בנוסף ניתן גם להוסיף כבר שבועיים של חוסר שינה עקב התקיעות
בשופר (גי'זס אני כותבת את זה ב6- בבוקר).
אל תתעסקו לי עם המוח, זה מה שתקבלו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
יש שערה בחרא
שלי


זבובון קרח


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/11/06 8:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור טאוסי

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה