היה לי בכיתה ביסודי מישהו נכה על כיסא גלגלים. ההורים שלי
הכירו את ההורים שלו. שמו צץ יום אחד לא מזמן באיזה הקשר, את
ההקשר לא זכרתי בכלל אז כמה ימים אח"כ המצאתי לעצמי שהוא הפך
למוזיקאי. (אולי ראיתי בלילה קודם איזה הופעה בטלוויזיה) אח"כ
נזכרתי באיזה מוזיקאי אחד שאני מכירה בעקיפין, חבר של חברה של
חברה טובה שלי. (לא נכה, דוקא בריא מאוד) הוא מופיע לא מעט
בזמן האחרון. ודמינתי שההוא כזה. כל הכבוד, וואלה, מצליח כזה.
בטח אצל ההוא העניין הזה שהוא נכה זה ייצר איזה גוון אחר למופע
שלו על במה. בטח גם משהו כזה באישיות, היכולת הזאת של אנשים
לפרוץ החוצה מתוך הבעיה שלהם. דווקא מהבעיה.קינאתי בו. |
