בתיבת התהודה של הגיטרה שלי, שוכנים עוברים מתים.
בעובר הראשון הבחנתי ביום ראשון, שליה אדמדמה השתחלה לאיטה
מהגיטרה. ליטפתי את השליה מעט והזרקתי דרכה חלב ארנבת. זו,
בדיוק המליטה, וחלבה היה בריא לכל הפיות והפיות, גם למתים.
לאחר ההאכלה, התקלחתי ערום במקלחת הרטובה של הבית שלי, שתיתי
מעט מהמים שזרמו בחופשיות על גופי המסוקס משהו וידעתי שאני
בודד. בלעתי מעט שמפו והקאתי דם.
פרכסתי על הרצפה דקות מספר, העמדתי פני מת. מסניף את ריח
הקורקבן שלי, נהנה.
בתיבת התהודה של הגיטרה שלי, שוכנים עוברים מתים.
לאחר שניקיתי את הדם מחור הביוב המקולח מדי, הלכתי לשכב על
מיטתי הנוחה וקראתי איזה ספר של דן בראון, ירדתי לזנות. נרדמתי
והספר על פניי. הטלפון העיר אותי ועניתי בקול עבש למדי.
"שלום, האם ברצונך לתרום ל..."
"לא!" ניתקתי, התחרטתי מהר יחסית, עשיתי כוכבית 42 ושאלתי למה
אני מעוניין לתרום. המוכרת הטלפונית התבלבלה מעט ואמרה לי -
"יש לך מים בברז?"
הלכתי לברז ובדקתי אם יש לי מים בברז.
"כן" עניתי עצבני "חשבתי זו תרומה!"
"מה ציפית? שייצא קולה?" צחוק של ילדות קטנות נשמע ברקע ולאחר
מכן נפילה של אחת מהן, בחדשות של שעה שתיים, הודיעו על מישהי
ששברה את מפרקתה באמצע משחק חולני עם חברותיה. זו בטח היא.
התקלחתי ערום במקלחת הרטובה של הבית שלי. בלעתי מעט שמפו
והקאתי דם.