New Stage - Go To Main Page


הם פשוט לא יבינו אותה לעולם

ינסו

יתאמצו

ולא יבינו לעולם

היא מסתירה את זה טוב

היא כבר מנוסה בדברים האלו

והם, להם לא איכפת כל כך

היא פה, היא שם, היא עולה על הגג, יורדת ממנו

לוקחת סכין, בוכה וזורקת אותו על הריצפה

אבל שעה אחר כך, מתנהגת כאילו כלום לא קרה

נראת שמחה

מאושרת

תדעו, אם הייתם מסתכלים קצת יותר עמוק, ממש קצת

הייתם מבינים כמה רע לה

כמה היא לבד

כמה היא מחפשת מישהו לדבר איתו

ובסוף היא מוצאת את המחשב, וגם הוא

גם הוא כמו כל השאר נכבה בסוף

אז היא מסמנת את הקו על הבניין, מאיפה היא רוצה לקפוץ

יש לה כבר מכתבים מוכנים בארון, לאבא, לאמא לאחים לחברה וחצי
שנשארו לה

בהתחלה הקו היה די רחוק

אבל כל יום הוא הלך והתקרב

היא יודעת שבעולם הבא יהיה יותר טוב

או אולי לא

אבל יותר טוב מהעולם הזה, זה בטוח

כנראה שכבר מאוחר מדי לדבר

היא בדרכה לעשות מעשה

שאפילו להתחרט עליו היא כבר לא תוכל

תאחלו לה בהצלחה בעולם הבא

היא תיזדקק לזה



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/9/06 15:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בר גל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה