אלכס נמלים / משחרר הגליוטינה |
מנגנים את ניגון שיריו,
ורחמנותו לפניו מענטזת,
כמתגרה בכל איבריו.
קרני בוקר מוקדמים,
מלווים אותו לעבודתו,
כל היום הם קופחים,
על אגלי זיעתו.
ולבו- התקשה ממזמן,
ונשמתו- בוחרת להתעלם,
וזקן הוא עם הזמן,
וליבו ממשיך הולם.
וכאשר יתחלף המשטר,
הוא יעלה לגליוטינה גם,
כי הצודק כבר לא נשאר,
וכבר הרס עצמו עולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|