ושוב- פוגע, ופוגע
כאילו לוחץ על אותו כפתור
בשלט הרגשות שלי, המקולל, השחור.
אומר מילים
בלי להתכוון בכלל
בלי לשים לב
מילים סותרות
נזרקות לחלל
צובטות את הלב
מטפטפות טיפות מלוחות.
מכניסות כאב
משתקות.
ואני?
טיפשה.
מקבלת את זה
מכה ועוד מכה.
חוזרת אליך
לא משנה מה תגיד
מתחנפת,
אוהבת.
מסכימה איתך תמיד.
ואני לתומי חשבתי שאנחנו ביחד
אבל אתה, לא יודעת מה אתה מסתיר.
לא רוצה לחיות בפחד
שתקח, ולעולם לא תחזיר.
בורח משיחות רציניות
משאיר אותי באוויר.
ושוב חוזרת המזוכיסטית
מתהלכת לה, כאילו הכל נהדר
מחייכת, שמחה
ובפנים- הכל נשבר.
והמזוכיסטית תתאמץ
תתן את כל כולה.
והוא לא יחזיר לה
אך היא לא מוותרת על האהבה.
והמזוכיסטית תחזור אליו
לא חשוב כמה יפגע
היא בוכה עכשיו
והוא לעולם לא יידע.