אם נעבור כך סתם ברחוב
ומטען השנים על גבינו
ונחליף את אותו המבט מקרוב
שהחלפנו, כשהיינו בגיל ילדינו.

ארצה לומר לך דברים שבלב
מילים ששנים לך שמרתי
מטען ששמור בתוכי, עד כאב
שלך, מעולם לא אמרתי.

אותן המילים, שקפאו ככה סתם
באותה פגישה ראשונה
עת ישבנו שעות, חבוקים בלי מילים
לראות את הים בשקיעה.

שכבנו כך שנינו, דבוקים זה לזו
כשמיטת אלוהים מתחתנו
ושמיכת כוכבים זוהרים, לוחשים
על מה שהיה בינינו.

גם כשבוקר האיר, בתולי ומסעיר
המום ואילם שתקתי
כעת מאוחר מידי להסביר
רק אומר שאותך, כל חיי אהבתי.

נובמבר    2001