טיפה של צליל
כנטיפת סוכר וניל מתקתקה...
זורמת, מחליקה...
מזכירה משהו שאין להגדירו
מין עונג צובט
מזמנים שאולי...
מעולם לא היו...
טיפה של צליל,
קרוב לאוזן,
קרוב ללב
צליל שאני אוהב.
והצליל הזה מתעצב
למילה.
אחת או יותר.
ארוכה או קצרה
ובסוף המילה...
יש שפיץ ועקיצה...
עקיצה שפותחת מקומות
כמוסים.
טעמים של גלידות שמנת
וממתקים.
והאדמה יציבה ועומדת
קולות של מים זורמים
אורות של כוכבים רחוקים
ניואנסים של נשמה אהובה
ובסוף יש חיבוק ונשיקה.

נכתב ללי, יום חמישי 26 נובמבר 1998