שרה להב / 792. משעול ריק |
כשרטוב וטוב לו בגב
ומלא הוא חיים
ועגול ירכתיים
כך בעונה מיודדת
וחורשה מתנודדת
נשק הוא שפתיה
וצהלו עורה, עיניה
גם פסגת הנפש,
והמילים המו רגש
עד - אדמתה נסדקה
וריק משעולה. ונשתתקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|