אם אתה יודע לבשל,
אמרה חן,
תהיה סבא וסבתא גם יחד
ובעל כרחי עניתי אמן.

חותך את הכרתי ועיני דומעות,
כי נכרת מביתי שמחה וגיל,
מקלף את הגזר וכואב
נגזר ספיר גזרתך מארץ חיים,
לא נקרע רוע גזר דינך.  

צוף דבש אמרי נעם
מתוק לנפש ומרפא לעצם,
דבש וחלב תחת לשונך,  
הגפן הובישה והתאנה אמללה
רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו
כי הביש ששון ממני.  

סימנא מילתא  היא:
כל שרוח חכמים נוחה הימנו בשעת מיתתו
סימן יפה לו.
מת בערב שבת
סימן  יפה לו,
כל שרוח עצמו נוחה בשלו
סימן  יפה לו.  
את  סימן  לבניך.    
בא בעל סימן ונטל את שלו.