|
בוא יום
ורשום לה מקום
מאפור של שחר
ולבן חובק סהר
כי העזה לאהוב
במבט, ואף מקרוב.
עם קיפולי השמלה
נקמט גבולה
וכאבן בחומה
דמם עולמה
עד צערה ניבט מעין.
ואי הפשר לאין? |
|
|
לכל הסטוצונים
שלי שהתלהבו
ממני נורא אבל
לא נשארו איתי
בקשר כי לא
ידעתי לפתוח
רגליים, אני
יודעת עכשיו איך
עושים את זה.
בבקשה תחזרו.
(נוי-נוי מכה על
חטא) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.