New Stage - Go To Main Page

ארבל הכרמלי
/
לו הייתה פורחת לנצח



נדמה היה כי השמש בערוב חיי
וכבר הייתי טובע בדכדוכיי
והנה צד את עיני פרח, כלילך -
כה מקסים, עדין ורך.

במיטתה אותי הצניחה,
ידה על מצחי הניחה:
"שכב אהובי ודעתך תנוח
ומכל דאגותיך תהיה זחוח".

מגביע עסיסה אותי הרוותה,
באפי שמה בשמי גופה,
בנרתיקה את אברי איכסנה
ותחושת העונג בקרביי פשטה.

בי נשבע -
כמו עסיסה - אל פי לא בא
כריחה - אפי לא נשם,
כעונג נרתיקה - גופי לא חווה.

כפרח שנקטף מסביבתו הטבעית -
ידעתי שלא לעולם תהא חוסני.


16/09/06 ©



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/9/06 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה