א. כבר זמן רב שלא כתבתי לך שיר.
כן, אני יוצאת עם מישהו חדש,
לא
גם בו איני מאוהבת.
בפינה שיצר אצלי בלב מנסה
בכל הכוח להכיל רגשות
אבל
מייצרת רק סימפטיה.
וכעת לאור ירח,נשברתי.
מול הדף הריק נמוגות לי מילותיי.
אומרת לעצמי:
זה השיר האחרון
וכותבת עוד פזמון.
ב. אתמול כשויתרת עלינו-קיננו הרגשות
כשהתעצמו הרגשות- געשו הדמעות
כשיבשו הדמעות - באו המילים
כשתמו המילים- שבת אליי
כשהלכת ממני- עוד פיסת לב קמלה
היום כשויתרת עלינו.
ג. פעם קנית לי מובייל עם מלאכים
אמרת: כשאני לא כאן הם עלייך שומרים,
ומאז הלכת ממני מבלי להביט לאחור
והבנתי שרק אני אוכל על עצמי לשמור.
ד. הנה מוצגים הם כל כתביי
במגירה,במחברת, מרצדים על המסך.
מספרים בגחמנות את כל מאווי
שיר שיר- ולו אהוב מהגנזך.
אך תהום קמה עלינו,בינינו מפרידה
תאמר התבגרות,התפכחות,הדחקה
אך מצב נתון- הינו עובדה חיה
מאז
כבר לא מספרת לעצמי
שאני, כבר ויתרתי על ליבי. |
