קוראים לה יהלי והיא אוהבת ערק.
היא נראית לי ממש פגיעה.
נראה לי שאם אני אי פעם אפגע בה לא תהיה דרך חזרה.
בדיוק כמו שפוצעים ביצת עין;
לא משנה בכמה לחם תשתמש אין מזה דרך חזרה.
אין כפרות.
אין סליחות.
אבוד.
אבל זה לא בתכנון, לפגוע בה זאת אומרת...
זה ממש לא בתכנון.
(מאז הבחורה מהחלל אני הפסקתי לתכנן)
חוץ מזה אם מישהו יפגע מהמערכת יחסים הזאת זה אני.
אבל זה בסדר, לי יש דרך חזרה.

יש אנשים שהאינדיקציה שלהם לחברות אמת זה אם אתה יודע באיזה
ארון במטבח הם שמים את הכוסות.אני לא מאמין בזה.

"אנחנו לקראת ימים נוראים"
אני דווקא מרגיש מצוין.