"ומשם התחילה ההתדרדרות..."
"תמשיך בבקשה... מה היה הלאה? אחרי שהוא שכנע אותך ללכת
לעשן..."
"זה מאוד מעורפל לי בראש, המון חוויות עברו מאז... נראה, אולי
אני אצליח לדלות פרטים..."
"הממ..."
"אהמ... אוקיי, הוא התחיל לקחת אותי למסיבות שלו, הכיר לי
בחורות מחוקות לגמרי שבלי יותר מדי מילים הובילו אותי
לשירותים; אני לא צריך להרחיב. באחד הערבים, כשישבתי לבד
בדירה של קובי שהיה בחו"ל, זה היה אחרי שהעיפו את שנינו מהצבא
על סעיף נפשי, יוסי נכנס פתאום עם שקיק מלא בחומר לבן, שאלתי
אותו בשביל מה אנחנו צריכים קמח לעזאזל... הוא רק צחק ואמר
שזה לא קמח ושאני אבוא איתו לחדר השינה כדי לטעום."
"אני מבין, ומה הייתה התגובה שלך?"
"אני קלטתי מה היה לו שם ואמרתי שאני לא בקטע."
"כן, אבל אני מתאר לעצמי שהוא שכנע אותך בכל זאת..."
"אה... כן, הוא דפק לי את הנאום הרגיל שלו שתמיד משכנע אותי
לעשות כל דבר שעולה לו בראש, ככה הוא שכנע אותי להתחיל עם
הכדורים הצבעוניים והכל. אחרי כל הדיבורים שלו אני התרככתי
והלכתי אחריו כמו אפס חסר עמוד שדרה לחדר השינה והרחתי את
השורה הראשונה של סוף החיים שלי."
"אני מבין, המשך בבקשה."
"עם הקוקה המשכנו שלושה חודשים באורח חיים די כלומניקי. את
הסמים מימנו מחשבונות הבנק המפלצתיים שהיו לנו מהתקופה שהיינו
צעירים, לכל אחד מאיתנו היו בערך 20-25 אלף שקל בחשבון שעם
הזמן התמוססו להם באיטיות כמו הרואין על כפית, עכשיו נשארו לי
רק 5 אלף שקל, סכום בסדר אבל זה לא 25 אלף..."
"צניחה חופשית..."
"בדיוק דוק, אחרי שלושה חודשים יוסי התחיל להתלונן שזה משעמם
אותו אז הוא גרר אותי למאורת הנרקומנים של אלי לוי, סוחר סמים
קטן, היו שם חמישה אנשים שלא רואים בעיניים פלוס אלי שהיה
בחדר שינה עם שולמית, שאותה יוסי יכיר מקרוב...
יוסי חיכה שהם יסיימו שם ואני בינתיים התיישבתי על מקום פנוי
בספה וניהלתי צ'יט צ'אט קטן עם איזה אחד שישב שם.
כשאלי ושולמית יצאו מזיעים מחדר השינה ההוא זה שדיברתי איתו
קם ולקח אותה (את שולמית) ויוסי לחש לאלי כמה מילים באוזן.
אלי הנהן והלך למטבח, הוא הוציא משם מזרק ועוד שקיק עם חומר
לבן, הוא לקח כפית ומצית והצית את החומר שאני אלמד להתאהב בו
ולהיות תלוי בו, נתנו לי את הבכורה כי אני הבחור החדש באותה
חבורה. כשהמזרק נתקע לי בווריד פתאום לא היה כלום חוץ מאור
לבן בוהק שמילא אותי באושר, עינוג שמרגיש יותר טוב פי מיליון
מכל אורגזמה שתהיה..."
"אהמ אהמ (כחכוח), אני מצטער לקטוע אותך אבל זמן הפגישה נגמר,
אני אתן לך עוד טיפ אחד שאני חושב שבלעדיו אתה בחיים לא תחזור
לעצמך."
"כן, דוק?"
"אתה צריך להתרחק מיוסי." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.