[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ה... חלק השני אמנם לא ממשיך כרונולוגית את הראשון אבל הוא
קשור אליו.

לשכת גיוס, השעה שמונה בבוקר, אני מניח את התיק שלי על הכיסא
הירוק שלידי ובוהה בקיר המכוער שמולי. בתיק הכנתי כמה
סנדוויצ'ים, דיסקמן וכמה דיסקים של להקות שאני אוהב. אני יודע
שזה הולך להיות יום ארוך, לא רק ההמתנה, אלא כל התהליך, שמעתי
מחברים. מחר מבחן באזרחות, השנה בגרות, צריך עוד להספיק לשבת
וללמוד היום. אני זוכר הכל, לא בטוח שאני אצטרך לבזבז את הזמן
שלי ללמידה, אולי אני אלך לשחק קצת כדורסל עם החבר'ה, נראה
כבר...
אני שומע את ליאת הפקידה קוראת לבחור אחד, יוסי, שישב כמה
כיסאות לידי, נראה קצת מחוק. מסכן, לפי מה ששמעתי שהוא אמר
לאמא שלו בטלפון הוא תקוע פה משבע, לא ידע שלא אמורים לבוא כל
כך מוקדם.
השביל מחוץ ללשכת הגיוס, שתיים עשרה וחצי בצהריים, אני מניח
את התיק שלי על הגב ואת האוזניות על האוזניים שלי, מתנגן לי
שיר של נירוונה. אני אוהב אותם בגלל אחי, הוא היה טוחן שירים
שלהם כל היום כשהוא היה גר בבית. לפעמים הוא היה מזמין אותי
לחדר שלו לשמוע ביחד מוזיקה ולספר לי מה הוא עשה אתמול בערב.
זה מעניין, החברים שלו נשמעים אחלה אנשים אבל כשהם באים הביתה
הם מתנהגים אליי חרא כי אני קטן מהם, כולה שנה, אז מה... לא
נורא, הוא אח טוב בתכלס, כשאני אמות הייתי רוצה שהוא יקרא
עליי קדיש, אם הוא לא ימות לפניי, מקווה שהוא בסדר עכשיו
בלבנון, צריך לצלצל אליו לשאול מה שלומו. אה, גם צריך לצלצל
לסבתא, היא מרגישה קצת לא טוב בזמן האחרון, הרופאים אומרים
שזאת בעיה עם הלב, יש לה גם לחץ דם גבוה, בשבוע הבא אין
מבחנים אז אני אסע לבקר אותה.
אחת וחצי, בבית, אני מת על האמא הזאת, אורז עם עגבניות ושניצל
כמו שאני אוהב, כשהיא תחזור מהעבודה אני הולך לתת לה נשיקה
ענקית על הארוחה הזאת, אני גם אשטוף כלים, שלא תתאמץ יותר
מדי. היא עובדת קשה בעבודה הזאת שלה, אמרתי לה שתבקש העלאה
בשכר לפחות, היא קורעת את התחת. היא רק מרגיעה אותי ואומרת
שכשהזמן יהיה מתאים היא תדבר על זה עם הבוס שלה, מקווה שלא
יהיו יותר מדי בעיות בעניין הזה.
בחוץ, מגרש כדורסל, שש וחצי אחר הצהריים. "בוא'נה יא מניאק
קטן, מאיפה למדת לזרוק ככה? בסוף תגיע לנ.ב.א, תפרפר את שאקיל
אוניל כאילו כלום." זה רמי, החבר הכי טוב שלי, אנחנו חברים
מאז גן גילה, לא ניתנים להפרדה, דבק, הוא מתכוון ללכת לקרבי,
בתכלס ממש לא בראש שלי קרבי, נראה לי אני אהיה סתם ג'ובניק,
לא בזין שלי לקרוע את התחת על ערבים... "שתוק ותן ת'כדור
10-14 לי, עוד סל וניצחתי, שימי, תתכונן, אני הולך לקרוע אותך
במשחק הבא." "היית מת יא זבל." גם אותו ניצחתי, 16-6, קרעתי
את עצמי פה. אחרי שכולם התחפפו אני נשארתי וזרקתי לסל עוד
איזה 50 פעם, מהן בערך 35 קליעות. המורה לספורט אומר שיש לי
כישרון ואני צריך ללכת לקבוצה. האמת שממש לא בא לי קבוצה,
מתאים לי ככה.
מספר חודשים אחרי זה, אני בן 18, מגולח כמו חייל טוב ולובש את
המדים שלי בפעם הראשונה, למפקד שלי קוראים דוד, הוא נראה בחור
די בסדר, לא קשוח מדי, יאללה תראו מי זה, יוסי מלשכת הגיוס!
"מה קורה יוסי?"
"מי אתה? מאיפה אתה מכיר אותי?" הוא אמר את הדברים האלה
באיטיות, כאילו הוא לא בדיוק מבין מה הולך סביבו, הוא עדיין
נראה מחוק כמו בפעם הראשונה שראיתי אותו...
"אה... אתה לא זוכר אותי, בלשכת גיוס ראיתי אותך, קלטתי את
השם שלך מהפקידה שם..."
"אה... סבבה סבבה, תגיד בא לך לעשן קטנה מאחורי השירותים, דוד
לא יקלוט אותנו בחיים, הוא לא עובר שם, יש לו שירותים אחרים."
"אה... אני לא בעניין של דברים כאלה... עזוב, לא בא לי
להסתבך."
"מה להסתבך? עם מי, בוא אחי, תאמין לי שהכל יהיה בסדר, אחרי
השאכטה הראשונה הראש שלך ייפתח, אתה תראה את העולם בצבעים
כאלה שיתחשק לך לקחת לק מכל מה שתראה, גם אני חשבתי ככה בפעם
הראשונה אבל אז שאפתי והעולם נהיה הרבה יותר טוב."
"אה... לא יודע, לא נראה לי כל כך..."
"בוא, תנסה, פעם אחת אחי, זה לא ממכר, אהבת אהבת, יש לך את
הניסיון, לא אהבת לא אהבת, לא מכריח אותך לנסות עוד פעם דבר
שלא נהנית ממנו, רק תנסה, שלא תוכל להגיד אחר כך שלא ניסית
וחבל, אתה צעיר, אנחנו צעירים, אנחנו צריכים לטעום את העולם,
לקחת ממנו ביס, והחומר הזה הוא השיניים, נו, מה נראה לך אחי?"
"טוב נו יאללה בסדר, קטנה אחת ואם אני לא אוהב את זה אתה יורד
לי מהגב, כן?"
"כן, כן סבבה אחי, אין בעיות מותק, רק תאמין לי - אתה תתאהב
בזה... "
"נראה כבר."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בוא אם אתה גבר
בוא עכשיו,
קדימה
בוא אם יש'ך
אומץ
נכין עוגה לאמא

חרגול מבת-ים


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/2/07 13:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רובי סרדס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה