מכל התסריטים האפשריים
כמו למשל, שאת שותה עד כלות החושים ב'נמל'
ואני חולם בשלל צבעים ולא נח
מכל התסריטים האפשריים
אני יושב עם אמא בבוקר שבת
רובינשטיין מנגן מזורקות של שופן מצליל תקליט ישן
אני שותה קפה עם סיגריה בסלון
ומספר לאמא על מיכל
היום-הולדת שלי מתקרב
השנה אחגוג בברלין
אמא פותחת את היומנים שהם כמו התקצירים הישנים
של חדשות בשחור ולבן
אבל עדיין בסטטוס של כתיבה
לפני שנה איבדתי את אריאל בג'קוזי בהרצליה
כשלא יכולתי להעמיד פנים יותר
לפני שנתיים הקמתי את דוכן הרצליה
ומצאתי את נועה ששרה לי בטלפון שיר שסבא כתב
לפני שלוש שנים בדיוק חזרתי מאירופה
והיה לי את קולה של עאליה בטלפון
כבר הרבה ימי-הולדת שאינני לבד
ובכל זאת בלילה אני נהיה-פוחד
הקול שלך מעבר לטלפון מהצד השני של העולם הקטן
מחמם אותי- חמם היטב
אבל האם את רוצה להישאב?
(הדברים המטופשים שאת עושה
שהם מעשי מראה מדוייקים
של הדברים המטופשים שאני עושה
ומבחוץ הם מדאיגים
במלוא חוסר האחריות הנלווית אליהם)
'אתה לא תשנה אותי!'
את חוזרת ואומרת ומפתקעת מצחוק
לילות בהם הכבשים עוברות מבעד לחלון
( כמו שאריאל הייתה קוראת לזה 'לעשות כבשים')
אני עוצם את העיניים בחוזקה
ומחפש את היכולת המדהימה שיש לי להרדם בלי בעיה
אוי, הנה זה מגיע אליי סוף-סוף
בקרים שאני מקשיב למלודיות של שופן
כמו נזכר מחדש היכן נמצא הלב
ובכל המקומות המוכרים ישנם דיוקנות של חברים ותיקים
אבל אני הולך על הדרך הזו לבד הפעם,
זו הדרך הפרטית שלי
ואני כבר יודע איך להגיע