אפרוחסיפור קצר מאת צחי יצחק מלמד
שמשון ברוך הידק את רצועות התפילין   אל שריר הקיבורת הרך,
מלמל ברכה, כרך אותן שבע פעמים סביב אמת ידו, ונפנה להניח
תפילין של ראש.
בזמן שישב אל הסטנדר, חש עצמו מאושר שבשמים. רק אתמול לימד
אותו אביו את נוסח ה'הנחה'. הוא התנדנד בכוונה אל מול הסידור
הפתוח.
בזמן שחלץ את תפיליו- דבר אליו אחד המתפללים המבוגרים:
-ברוך הצעיר, אני רואה שהתחלת להניח תפילין היום, יש לך זכות
גדולה בשמים. -תודה אדון רנרט.
-התפילין האלו ישמרו אותך בכל מקום.
רנרט מזג לו כוסית 777. שמשון שתה בפעם הראשונה בחייו, ראשו
התערפל והוא מיהר לעזוב את בית הכנסת.
צעד ברחוב, שקית התפילין מתחת לזרועו, ראה את עוזי, שכנו ובן
גילו לבנין המגורים.
-אני רואה שנהיית רב.
שמשון לא ענה לו, עוזי הביט אחריו.
אחרי הצהריים בקשה ממנו אמו של שמשון, שייגש למרכז המסחרי,
ויביא לה משם חבילת עוף קפוא. שמשון רכב על אופניו דרך הרחוב
הראשי, התעכב מול חלון חנות חיות המחמד, היה בדעתו לבקש כלב
מהוריו.
כשחזר מהקניה, עדיין ברובע המרכז המסחרי, ראה מרחוק מתגודדים
סביב ספסל, רכובים גם הם אופניהם, חבורת נערים בני גילו. הוא
החיש את אופניו, עובר על פניהם.
-דוס מסריח, הלכת לנקנק בחורות.
המתגרה היה עוזי
-אני קניתי נקניק.
-בנזונה מאנייק, הכוס של הכוס של האמא שלך.
עוזי החל לרדוף אחריו, כחץ מקשת לחץ שמשון על הדוושות עד
שהגיע לבית הוריו.
הוא ישב במרפסת, עטוף תפילין, מביט החוצה.
מהמטבח שמע את קולה של אמו קורא לו.
-א - נ - י    ל - א    ש- ו- מ- ע.
האם הלכה לחדר האורחים, הסכין והעוף בידה.
-בוא לכאן אז תשמע.
-בואי את.
-אתה לא רוצה לשמוע סיפור?
-רוצה.
-אז לך תחליף בגדים.
אמו של שמשון חסכה בכביסה, ולילדים היתה מערכת בגדים אחת
לבית, והשניה לחוץ.
שמשון ישב במטבח אל השולחן. אמו נתנה בידו פלח רימון, והוא
נתבקש לעזור בהכנת הצלוחית לחג.
-כשהיינו בחוץ לארץ, גרנו בבית קרקע עם חצר, והיו לנו אווזים.
והיה גם שכן גוי רשע. יום אחד האווז בא, מקיש בחלון.
האם עשתה תנועת מקור בידה שעדיין אחזה בעוף.
-רגע, אני לא מבין. למה את לא מתחילה מהתחלה.
-אל תתחצף. אז יצאנו החוצה, השכן נתן מכה בראש לאווז השני,
והרג אותו. הגוי ידע שניתן אותו אחר כך. אז האווז הראשון, כזה
חכם, בא לקרוא לנו ולהציל את עצמו.אחרי חצי שעה הוא בא השכן
הגוי, כאילו במקרה. נתנו לו את האווז המת.
מה אתה ניגש כל הזמן לדלת, מביט בשרינקל (עינית)?
בלילה, לפני שנרדם, נגשה אמא למיטה.
-זאוג ד'זה תפילה, גוט איז דז'ה פוטער...צו דעם מענטשיינד,
צו דעם אידנטום...
הנח את הקעפלע, ועצום את העיניים, למה אתה לא נרדם?
בחלומו ראה שמשון את עוזי, והאווז מולק את צווארו.
בבוקר העירה אותו אמו:
-אמא של עוזי היתה כאן, והיא מאד כועסת. מה עשית לעוזי,
שאינו יכול לדבר?
-לא עשיתי כלום אמא, עוזי התאווז עלי.
אחרי התפילה, הסביר אדון רנרט לעוזי:
היהודי- בכל מקום שהוא נמצא צריך לוותר. בין הגויים רדפו
אותנו תמיד, וידענו להרכין ראש, וזה גם מה ששמר אותנו. עכשיו,
כאן, אנחנו יכולים להרים ראש, אבל היהודי יזכור- הגוי צופה
ומחריש.
במקום כלב, קנו לשמשון בחנות העופות- אפרוח.