הייתי יכולה להיות הילדה שהכי אוהבת אותך בעולם,
הייתי מקשיבה לך, מדברת איתך,
נוגעת בך כפי שלא נגעו בך אף פעם-
נגיעה כזאת רכה וחזקה, ומכאיבה ומרפאת,
הייתי נוגעת בך,
באמת.
הייתי יכולה להיות הילדה שהכי אוהבת אותך בעולם,
הייתי קונה שטח אדמה גדול, ובונה בו את בית חלומותייך,
יולדת לך ילדים מושלמים ויפים, הייתי
כותבת לך שיר אחד, כל כך מדהים, ומנשקת אותך בחושך, מוצצת
בשפתיי את כל המר שבפה.
היה יכול להיות פשוט
ויפה.
הייתי יכולה להיות הילדה שהכי אוהבת אותך בעולם כולו,
אף פעם לא הייתי מבקשת ממך להיות מישהו
שאתה לא, לא הייתי משנה אותך, אולי הייתי משפרת,
ואם היית מאבד את המילים, אני הייתי מדברת.
הייתי חולמת אותך, ונכנסת אלייך כפי שלא עשתה זאת
אף אחת לפניי,
ואם היית מבקש, היית נשאר גם בלעדיי.
הייתי יכולה להיות הילדה שהכי אוהבת אותך בעולם,
הייתי מדליקה את האורות בלילה בתקווה שתחזור לישון
על הלב הפועם הבודד, הייתי מכסה אותך באהבה אם היית רועד,
אם כבר היית קרוב אליי ,יותר מידי קרוב, הייתי אפילו מרשה לך
לקרוא
בשקט את השיר הזה.



אבל אני לא
הילדה שהכי אוהבת אותך בעולם,

אתה רק
הילד שלא יודע את זה.