להרים ידיים  - זה רצון
להגיד :"עד כאן ודי."
להשבר - זה כמו לחמוד לצון
כשיש בעצם טעם לחיי.

אם אצה לי הדרך
וחסר בה משהו.
אולי זה חיבוק,
אולי זה חיזוק,
אולי זה סיפוק,
אבל רק לא פיהוק.

אם אצה לי הדרך
עצה כדאי לשאול.
אולי ההוא יכול ?
אולי אפשר לגדול ?
אולי רק ראש כחול
ישנה את פני הכל ?

אחרי קרב קטן שניצחתי
אין כמו טעמו של נצחון.
אם פעם אחת כבר הצלחתי
רוצה בהצלחה ובעיקר בביטחון.

להרים ידיים - אף פעם,לעולם.
להתיאש - זה מושג לא קיים.
לוותר - כדי להרוויח מול כולם,
לכעוס ולצעוק - רק מול הים.