|
אדים מלטפים חלונות מוגפים
מסתירים הצינה מעורינו
נסערים, נרגעים ושוב נסערים
וילונות מחלישים אנקותינו
זחיחותה של הדעת פורשת עלינו
יריעה של אקסטזה גוברת
וחדרתי בשרך ונגעת בשלי
עד כי לא הבדלנו קירבינו
רבדים-רבדים של וילון וסדינים
מחליפים נגיעה מן הרוח
שמקורו במאוורר, שעלינו שומר
לבל נפרד מן הקור השלוח
ועתה את לי עד ואני לך
אשמור אמונים ואהבה
ודבר אדבר, עם אביך וחבר
למען תהיי לי, אישה |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.