רצית לכתוב שיר שמח, אבל שוב
כמו תמיד, יצא שיר עצוב
התחלתי ב"יום בהיר אחד"
אבל היד השלימה ב"נשארתי לבד"
כתבתי שהיתה המון אהבה
באמצע השיר היא פתאום נעלמה
סיפרתי על בית ועל משפחה
ובלי כוונה הרגתי את הילדה

אמרו לי שאני לא מסוגל ליהיות מאושר
אז ישבתי כתבתי שיר מאולתר
על ידידות, אהבה ושמחות
אך מילים לי היו חסרות
כל כך התאמצתי, חשבתי שעות
והכל הסתכם בארבע שורות

לפתע חדרה לראשי התשובה
קצת חמקנית אך בכל זאת ברורה
גיל וששון יש למכביר
אך הצער מהם כביר
או ששימחה תמלא את ליבך
או שעצב הוא כל קיומך