יובל קופר / פעמונים |
רשרוש אוויר עומד,
בו מפלס דרכו אט אט
ענבל משכים קום.
מעיר הוא חברו
ונעמד אילם דום,
להקשיב לעינוגי
צלילים מתכתיים.
כדור משקים כדור
שיר מחל ניגון,
שברירי קולות שלווים
נמהר לו המקצב.
רינת פעמונים
נוקשים ומתנשקים,
שמחת לבב ניעורה
לשמע לחן חי.
זיקוקין די-נור
משכב תווים רנים,
הרוח הפורטת
על שלל חפצי כסיפה.
צילצלי מלאך הם אלו
קדימה שועטים,
לאכל פעימה גוססת
לקטול כל שביב
תקווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|