אהוב אותי, אני אשה.
עומדת אני לפניך.
אהוב אותי או שנא אותי, אינני בנויה לאדישות.
מצא את דמותך בי והשתקע טבע בדמותי, הערץ אותי, אלילת הנשיות,
אוצרת המין והתאוות, ריח קיץ בשערי ואפרסקים בשלים, ניחוח וניל
וקולות צחוק, דממת אישון הליל.
או שנא אותי עד כלות..
אשבור אותך, ארסק את התנגדותך ואטמין בך מחיי ומעצמיותי, אשאיר
אותך נואש, מחוסר תקווה.
תודה לי, בבוא היום. אנדרטת אהבתך האמיתית, הגדולה, הראשונה.
דע מעט ממני, הריני מסתורית ונפלאה מרזיך הכמוסים ביותר.
לא תשכח אותי לעולם.
אהוב אותי, אני מפלצת.
רוח קפואה ומצמררת בבשרך, טעם הבכי ודם השפתיים הנשוכות.
חסרת רחמים אני, לועגת למצוקותיך באכזריות, חזקה מכל זאת.
עם זאת, תאהב אותי באופן המופלא והנשגב ביותר- תדע כי שבירה
אני, פגיעה, נלעגת. ובה בעת- אדונית לעצמי. מלכת השלג המביאה
חורף ואביב בעתותיהם, פריחות מלהיבות, ניצנים צבעוניים עטופים
ברקמת טל ופירות בשלים וערבים לחיך.
קלה אני ונוחה להתחבב. קטנה וזקוקה להגנתך, היה אביר בשבילי.
הגברים כולם אבירים. רמחים ומגינים לפני.
אני הכרזת מלחמה ואשליית הניצחון, אני הברכה הכוזבת.
מבשרת המפלה והכישלון. בבואך לדור בארמוני, דע כי לנצח הנך
נודד.
וכה פגיעה אני, תזכור. תזכור זאת, אני יודעת, ותצחק לך.
אולי לא תבין.
זקוקה אני לאהבתך כטובע הנאחז בקרש בעודו נסחף במערבולת.
זקוקה אני לאהבתך כאוויר לנשימה. |