גם אם נגמר הזמן

וגם אם כבר חושך בחוץ

אני אלבש את המדים

ואצא איתך לקרב.



נשים יפות,

גבוהות עד השמיים

לוקדות את תשומת לבך.

ומה אני?

במדים ירוקים

במלחמה על ליבך.



והקבר

שכבר רטוב מדמעות יגון מדומות

בוכה כבר הוא עצמו

על כך שאני חוזרת אליו גם הלילה.



והירח בוהה בי מרחוק

לא,

גם לו לא איכפת.



תכשיטים נוצצים,

איפור זול,

הנראה כמו עור חדש.



הצמחתי כנפיים

וברחתי מההרגשה,

קטעתי כנפיים

וחזרתי אלייך.



ואתה בכלל לא רצית אותי.