נטע כהן / ופתאום זה נגמר... |
עוד כשבקושי החל.
חיוך מהוסס,
לחשוש קטן שהתגלגל,
ניצוץ שאורו דעך
עוד בטרם העז לבעור,
רק בגלל שלא היה לך
את האומץ לבחור.
נדמה שזה נגמר
עוד לפני שבכלל התחיל.
מבט מזווית העין,
קצת מבוכה - כרגיל,
פרח שנבל
כשהיה עדין ניצן זעיר,
פספוס של עוד אגדה
על נסיכה ואביר.
והנה זה נגמר.
סיפור ישן שזמנו עבר.
אין טעם לחלום,
להתרפק על זכרונות
מימים שלא ישובו עוד.
החיוך שנמוג,
פעמוני הצחוק המתגלגל
שלא ישובו לרצד באוויר...
ההזדמנות חלפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|