התעוררנו בבוקר מהוסס
הבית היה מואר, בחוץ השמש כבתה
בין צמרות העצים.
רציתי למצוא את עצמי טובלת בקרניים מסנוורת עד כאב,
כל כך גבוה
וליפול
בחיוך מטורף שמתעוות בהדף הרוח
עד התהום.
(עד הקצה, עד שניפול ו...)


הבוקר כבר פקח עיניים מלוכלכות,
טוויות קורי שינה
אתה הנחת ראש כבד על
חזה קטן
והנשימות שלי הפכו קצובות.
זה כאב כל כך
אבל לא אמרתי
מילה.

זה פשוט שובר אותי לראות את השמש
נפרדת מהירח
אל תוך הים.
זו קללה כבדה מנשוא,
אהבה בת אלמוות, סיזיפית
ומתסכלת.

השוטרת תפסה אותי וניסיתי להתנגד
אבל היא הייתה חזקה בצורה יוצאת דופן.
כל כך הזעתי,
הרגשתי את זה במיוחד בעורף שנזל אל הגב
ובחזה.
ניסיתי למחות, אבל היא אמרה שזו מלחמה
והראתה לי תמונה של אהובת האויב.
"היא יפה?" שאלה אותי
ואני כבר התערפלתי כל כך עד שרגליי קרסו.
היא צחקקה ברשעות "יהיה לך קשה בכלא"
ושאפה אליה את ריח הבושם מהול הזיעה שלי.
נגררתי והיא כבלה אותי והידקה את האזיקים
עד שפרקי ידיי הכחילו
ואז הסיטה את שיערי הספוג מהצוואר
ו...

בחלומי אני מתאבדת שוב ושוב-
קופצת מבניינים
בולעת כדורים
תוקעת לעצמי כדור בראש ומלטפת את ה- M16 המקוצר
בעודי מתבוססת בדמי
אני גם-
חותכת ורידים
משספת צוואר
ובולעת נשימה אחרונה. רק אז החלום נגמר
ואני מתעוררת לסיוט האמיתי.

סולם הפסיכיאטר


מלאך סגול מטפס אליי מהכורסא שתוית האלכוהול המבחיל
הזה.
שלבי הסולם קורסים תחת משקלו הבלתי קיים
אז הוא מרחף
מסתכל בי ונוגע בשפתיי
בידיו כמוסות צבעוניות ומבריקות,
3 פעמים ביום
7 ימים בשבוע.
הראשונה ייאוש והשנייה תמימות
השלישית חיוך והרביעית שקרים
החמישית ריגוש והשישית דמעה
"וביום השביעי", אמר לי, "כמוסה ריקה-
פרי דמיונך זועק אלייך, קחי.


כמוסה כסוד.

אני רוצה ללכת לים
ולהסניף את כל החול עד שיצרוב לי באף
ובגרון
והדמעות יהיו מלוכלכות.
את תחבקי ותגידי שיחד נעבור
הכל ותאהבי אותי כמו שאני
בלי גבולות
בלי מחסומים
שעוברים בהם ילדים קטנים ומחבלים,
כולם תמימים. כולם תמימים.

התאהבתי בך
משמיעה ראשונה
ממבט שני,
ממגע שלישי

גשם שחור, שרוף ומלוכלך
עושה דרכו אל חלוני
שמשתקף אליי מרחוב שומם
הדממה שעוטפת
לוחשת לי שאני טיפה שחורה
שרופה
ומלוכלכת.
אני זולגת על חלון שקוף
שנפתח
אל חדר ונופו
רחוב עקר.

אני
אני רוצה
אני רוצה ללכת
אני רוצה ללכת מכאן
אני רוצה ללכת מכאן ולעולם
אני רוצה ללכת מכאן ולעולם לא
אני רוצה ללכת מכאן ולעולם לא לחזור
אני רוצה ללכת מכאן ולעולם לא
אני רוצה ללכת מכאן ולעולם
אני רוצה ללכת מכאן
אני רוצה ללכת
אני רוצה
אני


אני אתחיל ללכת מערבה כי כל החיצים מצביעים
לשם
אני אלך מערבה ולא אחזור לעולם.