|
עם ידיים פרושות קדימה
של קבלה
עמדתי במקלחת
תחת זרם מים קרים
ושקלתי אותך מול
זאת שעכשיו
'אני עצובה
כשאתה עצוב' -
פשוט,
אבל בלתי נשכח
מאחר ואני מאמין
לך כמו סלע קיומי.
כשאני אומר להיות
להיות ביחד אבל גם לבד
אני לא מתכוון
למרחק הזה שצריך
בין בני זוג
אני מתכוון
לתחושה השחורה
שאני אוהב ללקק
משפתייך
חושב אולי
כדאי שתעזבי אותי מהר
ותוכיחי לי שאת
לא רואה בי דבר
ואז אדע שאת עיוורת,
כי הרי אני זה אני
(ואצודד בעצמי לנצח)
אבל את אוהבת אותי
ושומעת ורואה הכל.
מנגבת כתמים של יין
מהחולצה שלי
עם מגבון לחות
ואני חסר אונים
מול הדאגה שלך
וחושש להתאהב גם. |
|
|
אף פעם לא הבנתי
אם קישקשתה היה
מביט אלינו מתוך
הבית החוצה, או
מחוץ לבית
פנימה.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.