ורציתי לשיר לך את כל השירים
לענוד לך שרשרת- פנינים-חרוזים,
להפליג רק אתך בשורות זה הבית
ולגמוע עוד אות בתוך אלף מילים.

בין חולם לצירה, בין כפתור לבין פרח
לא ידעתי מתי להתחיל ולסיים,
וכל זאת רק כדי לעגון למול מזח
שיבש עוד בטרם השיר הסתיים.

וחזרו שוב שירים לשולחן, למגירה
וטבעו המילים בעומק ים של דממה.
מהדיו רק נותרו חרוזים יתומים,
המקפצים ורוטנים בין דפים חלקים.






                                         16/11/00