|
את כולך לבושה בלבן
ואני חי את השחור
את כולך מאירה כמו השמש
ואני מסונוור מהאור
את יפה כמו פרח פורח
אני עצוב כמו עלה שנשר
אצלך הגיע אביב
ואצלי הסתיו נעצר
את חיה מרגע לרגע
ואני בדקת דומיה
אני בעצמי סגור
ואת כמו ציפור חופשייה
את מבפנים חזקה כמו מתכת
ואני כבר נשברתי מזמן
ובסוף כשאת קמה הולכת
אני נשאר תקוע לי כאן
את כולך לבושה בלבן
אני זנחתי את השחור
ניסיתי בך לגעת
ונשרפתי מהאור |
|
|
אני וזה שמאשר
את הסלוגנים-
כמו אחים!
זוזו לסטרי,
שקרן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.