ושוב יושב לי לבד וכותב,
מנסה לשחרר קצת את מה שבלב
מדבר לעצמי, גם שר לפעמים
מנסה להבין את מהות החיים
נושם את ההווה, רואה את העתיד
את העבר בלית ברירה אני אזכור תמיד
לוקח מחשבות ושופך אותם לדף
עיניי דומעות, שורף לי האף
מרגיש שכבר אין לי עם מי לדבר
לא מאמין שבאמת יש חבר
חבר מיוחד, חבר אחר
חבר שיבין אותי בלי שאדבר
בראש מערבולת, מרגיש כל כך לבד
לא מוצא אותה, אין לי אף אחד
בורח לים , שוכח את הכל
יורד על בקבוק או שניים של אלכוהול
נשכב על הגב, בוהה בכוכבים
מדמיין אהבה , בין העננים
קובר רגליי בחול הקר, מצמרר אותי כל כך
צועק לרוח בחוזקה תקחי אותי איתך
הכל מסתובב, מתחיל לראות כפול
הרוח לא ענתה לי , רק שלחה אליי מבול
רטוב כולי, וקר כל כך
אך לא מרגיש, חולם אותך
חולם ולא יודע , אם את קיימת אם בכלל
אלפי שאלות בראש, מרגיש כה מבולבל
אבוד באפלה, הכל נהיה חשוך
מנסה להביט ישר, אבל הכל הפוך
כוכב נופל, היישר לים
גם דמעותיי נופלות אי שם
שונה הייתי ושונה אשאר
אף אחד לא יבין מה עליי עובר
אמונתי מחזיקה בי יותר מכל
מסביבי הבוץ משתלט על החול
מחכה לה, שתגיע יום אחד
ההיא, עם האופי הכל כך מיוחד
יפה כשקיעה, בשמלתה האדומה
שרק בעיניה, מסתתרת התשובה
ההיא, שתרגיש אותי ואני אותה
ההיא, שתיקח אותי לעולם שלי ושלה.

I.M