|
אנחנו כל כך רגילים לקחת, שוכחים שצריך גם לתת
מחפשים את הדרך כל לילה
ממנה לא יודעים איך לצאת
אנחנו כל כך רגילים לשכוח
מה שהיה לעולם עוד יחזור
לא שואלים "איך קרה" - כי זה נוח
אף אחד לא רוצה לגלות
אנחנו כל כך מפחדים להביע
את כל הדברים שבלב
מוותרים על כל שידענו
מתעלמים שוב מהאמת
אנחנו כל כך קטנים בכל לילה
וכל כך בודדים שכואב
אם ננסה רק היום רק הפעם
... אולי לא נפחד. |
|
|
עים אני יכטוב
סלוגן אים
שגיהוט קטיב,
העורח יתכן לי
הותם?
אחד מנסה להתקיל
את המערכת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.