אבודים, זה מה שאנחנו
אבודים, תמיד היינו
מחפשים כיוון במצפן של תקווה
וכשהוא מתקלקל מתנחמים באהבה.
אבודים, לחוד וביחד
אבודים, ביערות של פחד
מתחממים מעט בקרני השלווה
וכשהלילה יורד מתכסים באהבה
אבודים, בחוסר ודאות
אבודים, אך ממשיכים ללא לאות
טובעים באוקיינוסים של אכזבה
ולבסוף נאחזים בקרש של אהבה
אבודים, בתוך עצמנו
אבודים, כשאף אחד איננו
מנסים להבעיר את להבות השמחה
וכשהאש כובה מתחממים באהבה
רגש האהבה, השביל שמוביל את כל דרכי חיינו, בעבר בהווה בעתיד
ובכל מציאות ונקודת זמן ומקום אפשריות. כל כך אין סופי ומגוון
אך בו זמנית כלוא במילה אחת ויחידה: אהבה |
