כל כך צעיר וכבר עייף מהחיים
עבר מעט מיצה הכל
ואין לו שום ענין בסיפורים פשוטים
כמה יכול אדם לסבול
ילדות קשה אמרו כולם בחיוכים
אבל מבט עיניו רחוק
חושב כמה טפשים הם אנשים
אצלם הכל מר או מתוק
נודד הרחק מבלי לזוז ממקומו
מחשבותיו רצות מהר
חושב מתי יבוא יומו
ומהעצב ישתחרר
אין לו אף חבר תמיד היה טיפוס בודד
שלא ידע לאן לצעוד
ועכשיו רק מטה מטה הוא יורד
ללא יכולת לעמוד
מתי ימצא תרופה למכתו
מתי יבוא מזור
בנתיים הוא נוסע עוזב את ביתו
ולא רוצה שוב לחזור
כל כך צעיר וכבר עייף מהחיים
עבר מעט מיצה הכל
ואין לו שום ענין עם אנשים קשים
הוא רק רוצה
עוד קצת לגדול
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני טוען שיש
15,747,724, 136
,275,002,577
,605
,653,961,181
,555,
468,044,717,914,527,
116,709,
366,231,
425,076,185,631,031,
296 פרוטונים
בעולם, ואותו
מספר של
אלקטרונים
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.