אני הולך אליך אבל בעצם אליך אני חוזר
זה להרגיש את המקום אבל בתוכי מרגיש ממקום אחר
שמסתכל וכל הזמן משווה ורק בך בוחר
ואת איפה את, איפה

איפה אני על הדרך אליך אבל לא הכי ממהר
ביום כאילו מסמיק לשמש, בחושך  כאילו כוכבים סופר
ולפעמים פורץ אל תוכי ופוגש בתוכי משחק שוער
ואת את לבד את כמו שתיים, כמו שתיים

ושתדעי הכל פה ברור אבל כל הזמן ממשיך להתברר
שעון חול שמזדקן בי ואותי בירידה מדרדר
אל הילד שבי שיבוא אחרי ולפעמים לאוזן לוחש לי שכדאי לא לשקר
ואת לבד את מי את, מי את

מי אני ששר לך לבד וזה כאילו קצת משחרר
מחבר את מה שהעצב את לב למקומות רחוקים פיזר
לחלום, שבחלום עליך משהו ממנו ישאר שהתעורר
ואת את יודעת, את יודעת

את יודעת שבלעדייך אני רואה אבל חושב על עיוור
אסיר שתמיד שוכח שהוא הוא הסוהר
מחליף כל הזמן תחפושות עד שתבואי ואוכל מכל המסכים להיפטר
ואת מתי תבואי

מתי תבואי תהי לי מאהבת תהי לי חבר
אני יגן עלייך ובך אסתתר
גל של אהבה ישטוף אותנו ולעולם לא ישבר
ואת
את