כמובן שזה לא פשוט לחיות ככה, כשכל דבר שאתה מדמיין פשוט מתגשם
לך מול העיניים. יותר מזה - אתה לא יודע שזה לא פשוט לחיות ככה
אם אתה לא מכיר דרך אחרת לחיות, נכון?

ככה זה היה עם קורי.
אם היה לו סיוט, הוא היה מתעורר כולו מוקף בכרישים, או
גולגלות, או בטיול ג'יפים ביחד עם סוהא ערפאת. אם היה לו חלום
נעים הוא היה מקיץ ומוצא את עצמו במיטה עם שירז טל וחצי ליטר
גלידת קרם עוגיות של בן & ג'ריס. מול המצלמה הוא לא מודה בזה,
אבל המקורבים שלו טוענים, שבחדרי חדרים, הוא מספר על חלום שהיה
לו פעם שאיזה אחת שקוראים לה "מנהטן" תפיל תאומים כשהיא תהיה
בחודש התשיעי. כמו כן, יש לו חוק, לקורי הזה. פעם אחת כל 24
שעות הוא מעלה את השמש לרקיע, ופעם אחת באותם 24 שעות הוא
מוריד אותה, כדי שיוכלו לראות את הירח והכוכבים. לפעמים, הוא
משתעשע בלכסות את השמש עם הירח, אבל זה רק כשבאמת באמת משעמם
לו.

קורי אדם מאוד מעמיק במחשבתו ובעל שאר רוח.
"משהו פה לא בסדר..." הוא היה מהרהר לעצמו בעת שהיה מהלך לו
בנחת בטירה העצומה שלו, בה הכיר לעומק כל אבן אפורה ומחוספסת,
כל מראה כחולה ומבריקה וכל וילון שצבעו אדום כהה כהה, כמעט
בורדו - הכל יציר דמיונו.
לא. קורי לא היה בודד. כל אדם שהעלה בנבכי מוחו היה מופיע
לצידו מיד, מופתע ומבולבל כתמיד. הבעיה תמיד היתה שקורי לא ידע
מה לעשות מרגע שאותו אדם הופיע, והיה משלח אותו בחזרה אל
עיסוקיו באותה המהירות שבה הביאו לשם. לעיתים רחוקות רחוקות,
הוא היה מזמן במחשבתו מישהי מאוד מיוחדת, והם היו מתבוננים אחד
בשני בעיניים בורקות, אבל כמו תמיד רגע לפני שהיא רצתה להגיד
לו... רגע לפני שהוא רצה להגיד לה... !פוף! היא היתה נעלמת,
וקורי היה מבטיח לעצמו שבפעם הבאה הוא יתן להם הזדמנות.
עם חפצים זה לא היה ככה. גם עם כלבים לא. קורי מאוד מאוד אהב
כלבים. "כלבים," הוא טען בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע - כלומר,
כל מי שקורי הגשים באותה הזדמנות - "כלבים הם בני אדם בעונש,
ישויות מקסימות התקועות בקיום פיזי ומנטלי מגביל." פעם אחת הוא
החליט להפוך כלב לבן אדם, אבל האדם החדש אמר לקורי שהיה לו
יותר טוב בתור כלב, אז הוא הפך אותו בחזרה, ומאז הוא לא עושה
דברים כאלה יותר. הוא אפילו גנז את התוכנית שהיתה לו להפוך את
כל הצפרדעים לנסיכים, לאחר שהיה לו נסיון אחד כזה מוצלח. מישהו
אפילו כתב על זה סיפור פעם, קצת עיוות את מה שבאמת קרה והוסיף
נסיכה אחת, אבל לא נורא.

יום אחד, כשהוא ישב על חוף הים שבסלון שלו, אותו חוף ים שדמיין
לעצמו בדיוק 30 דקות קודם, זה קרה. אדם זקן בא והתיישב לידו,
לא קרוב מדי, לא רחוק מדי, ואמר:
"מקסים, מה שאתה עושה עם הדמיון שלך. אבל חבל..."
"מה חבל?" שאל קורי, מנסה לזכור אם אדם זה כלול בחוף הים
שדמיין.
"חבל שאתה לא עושה בשביל לעזור לאחרים גם כן." ענה לו הזקן.
"למה אחרים לא יכולים לעשות בעצמם?" שאל קורי בתמימות.
"לא לכולם יש את היכולות שלך, קורי." הפטיר הזקן, והשפיל
מבטו.
"אהה." ענה קורי והשפיל מבטו גם כן. "למה?" הוא החל לקשקש
בחול.
"כי אתה מיוחד." ענה לו הזקן, בעודו מנער מעט חול מנעליו
המבריקות.
"אתה טועה. כולם יכולים ליצור להם עולם כדמיונם." אמר קורי.
הזקן הסתכל על קורי, בעיניים כבויות, עייפות.
"אתה באמת מאמין בכך?!" שאל ובקולו אין ולו שמץ של אמונה.
"הבעיה היא שאתה לא מאמין בכך!" ענה לו קורי, וברק בעיניו.
"פעם האמנתי..." אמר הזקן. "אבל זה לא עבד." הוסיף לאחר רגע.
"לא האמנת מספיק חזק." אמר לו קורי, בעודו מתבונן בפני הזקן.
פנים נאות, אך עם זאת עצובות.
"אתה חושב שזה קל לי להכניס ים שלם לסלון שלי?!" המשיך קורי
והדגים. "או להגיע בדיוק לצבע הוילונות הרצוי, או להביא לפה
דווקא את האדם שאני הכי רוצה שיופיע?" קורי עצר ולקח נשימה
עמוקה, ואז אמר: "אני מצליח רק מכיון שאני מאמין שאני יכול.
ואין לי שום ספק בכך. לי, לדוגמה, קשה עד בלי די לדבר עם אהבת
חיי בכנות, או להיות חופשי בסביבת אנשים אחרים, ועוד דוגמאות
למכביר. האם אני חושב שאלה דברים בלתי אפשריים? לא! כי אני
רואה אחרים עושים זאת בקלילות, בצורה טבעית. האם זה בלתי אפשרי
עבורך להביא לחייך כל דבר שתחפוץ בו? לא! מכיון שאתה רואה אותי
עושה זו בקלילות, כמעט בטבעיות. אולי יותר פשוט בשבילך להכניס
אל דירתך טלוויזיה 43 אינטצ' או להביע רגשות כלפי האנשים
החשובים לך מאשר להכניס חוף ים לסלון שלך, ולי יותר פשוט
להכניס חוף ים לסלון שלי מאשר להביע רגשות כלפי האנשים החשובים
לי, אבל בסיכומו של דבר זה הכל תלוי באמונה שלך ביכולות שלך,
וברצון שלך להביא את היכולות האלה לידי ביטוי. קח בחשבון - אני
משלם בעבור היכולות שלי בקשיים בקשרים הבין אישיים. אתה תשלם
על היכולות שלך באופן אחר." קורי התבונן בעיני הזקן המתמלאות
ברק.
"אפשר לנסות?" שאל הזקן.
"בבקשה." ענה לו קורי.
כהרף עין הופיעה טלוויזיה 43 אינטצ' בסלונו של הזקן, 15,499
ש"ח ירדו לו מחשבון הבנק, והזקן היה מאושר.
"ולחשוב שכל השנים האלה פשוט לא האמנתי שמה שאני רוצה אני יכול
להשיג בסוף..." אמר הזקן, בשמחה מהורהרת.
"לא נורא. הזמן הכי טוב להיות בו מאושרים, זה עכשיו!" אמר
קורי, חשב מעט והוסיף: "ותודה רבה לך."
"על מה?" שאל הזקן.
"על כך שהזכרת לי ששום דבר אינו בלתי אפשרי. אם אתה יכול
להגשים כל מה שאתה רוצה, אז גם אני יכול לדבר בגילוי לב עם מי
שאני רוצה!" אמר קורי, העלים את הים, הגשים טלפון, ביטל אותו
מיד וזימן במחשבתו את המיוחדת ההיא ממקודם, וישב ודיבר איתה
שעות.
הזקן מצא את דרכו החוצה מהטירה, והלך לו לביתו הקט.
כשהגיע לשם, הגשים לעצמו גם D.V.D ומערכת סאונד מתקדמת, רק
9,125 ש"ח שניהם ביחד, וישב וראה את כל הסרטים שפספס במשך כל
שנות חייו המופלגות, כל ה - 30 במספר.

אין שום דבר שהוא בלתי אפשרי, אם רוצים אותו מספיק, ומאמינים
שכל המשפט הזה נכון.