בוא גמל חמוד בוא...
איך קוראים לגמל ?
אהה קוראים לו גמלי
הצהרה חשוב לקרוא!!
מבוסם על סיפור אמיתי(בערך).
הכול פרי דמיונו המעוות של הכותב.
כל דמיון בין הדמויות בסיפור לדמויות אמיתיות הוא מיקרי
בהחלט(או שלא עידן וקובי ניראה אותכם תובעים אותי).
אנא סלחו לי על שגיעוט קטיב למיניהן ובעיות תחביר נכתב בשעה
מאוחרת של הלילה (המבין יבין ומי שלא מבין שילך לאיזה קורס
להבנה - בעצם לא, חבל על הכסף הוא גם ככה לא יבין כלום).
פעם היה גמל (דאהה מה באמת?)
וקראו לו גמלי (גם כן שם מקורי)
והיו לו אמא גמלה ואבא גמל (כן אז מה אם אני דביל ואני לא יודע
איך אומרים נקבה של גמל)
בכל מקרה נמשיך בסיפור גמלי היה גמל בן 4 ואבא ואמא החליטו
לקחת אותו לטייל במדבר (ואייי איזה שיגעון)
אז הם התחילו ללכת, וללכת, וללכת וגמלי מזה התעצבן למה לא היה
מה ליראות חוץ מפאקינג חול
כאילו מה זה איזה טיול שנתי או משהו
ועוד בלי במבה וביסלי וחברים איזה עצבים יו
קיצר פתאום גמלי ראה באופק משהו מנצנץ והוא התחיל לרוץ הכי מהר
שהוא יכול
אבל כפי שאתם יודעים גמל הוא ספינת המדבר ולא היה רוח אז גמלי
לא ממש זז לשום מקום
בכל מקרה אחרי שכן הגיע הרוח וגמלי התחיל לזוז לכיוון האור
במרחק הוא הגיע לשם בשביל ליראות X גדול על הרצפה וחרב נעוצה
בו
גמלי שהיה רואה טלוויזיה המון
אמר לעצמו ואיי מצאתי אוצר והוא קפץ בהתלהבות (לא יודע איך גם
אני לא חשבתי שגמלים יכולים לקפוץ)
בכל מקרה גמלי החליט שהוא הולך לחפור את האוצר אבל לא רצה שאף
אחד ידע על זה
גמלי לקח את מחשב הלפטופ שלו עם החיבור לווייני לווין של
הפנטגון וסימן את המיקום המדויק על המפה שהוא צייר
על חתיכת מפית שהוא קיבל במקדונלדס שעה לפני כן (הוא בטח ימות
מהרעלת קיבה אבל שיחיה בסרט)
גמלי חזר לאמא ואבא מלא התרגשות מאירועי היום (ההורים שלו לא
הבינו כל כך ממה הוא מתלהב אפשר לחשוב שהוא אל ראה חול בחיים
שלו)
כל אותו הלילה גמלי חלם על אוצרות מעבר לכל דמיון מלוני דולרים
יהלומים ומלא גמלות מפותחות מינית
וניתוחים להגדלת הדבשת (אמרתי כבר שהוא היה רואה הרבה
טלוויזיה?)
גמלי התעורר השקם בבוקר כי זה היה יום שבת והיה מה ליראות
בטלוויזיה ערוץ הילדים אחרי הכול
אבל הוא שכח שהוא גר במדינות ערב אז ליראות סרטים מצוירים
בערבית מוציא לך את כל החשק לחיות ולכן הוא סגר את הטלוויזיה
לקח את עת החפירה שלו ויצא למסע הוא רצה לכתוב לאמא ואבא שהוא
הולך אבל הוא לא ידע לכתוב אחרי הכול הוא רק בן 4 (חס וחלילה
לא בגלל שהוא גמל)
מנסה לקרוא הציור שצייר על המפית היה שם יותר מדיי קטשופ והוא
התחיל לחשוב מחשבות נוראות (דביל נו חשב שזה דם ומישהו נרצח
שם)
(אמרתי כבר שהוא ראה יותר מדיי טלוויזיה?)
בכל מקרה הוא שוב ראה את האור המנצנץ מרחוק והוא החל לרוץ
לכיוון האור
כשהוא הגיע אל החרב הוא החל לחפור במהירות וחשב על האוצר שהוא
יכול למצוא ועל הפירט שטמן אותו
מחשבות נפלאות על הרפתקאות מרתקות
שמו של הפירט היה סתום דבשת --> כולם שמעו על מעלליו של סתום
דבשת חוץ מכמה אנשים בודדים שמספרם הוא 91835923580
טוב ילדים מיד נמשיך בסיפור מייד אחרי הפי-רסו-מות ....
ועכשיו נמשיך בסיפורנו!
הגמל התמים התלהב נורא הוא רץ סביב התיבה סחור סחור וכאשר הוא
פתח אותה הוא ראה שם אוצר מעבר לכל דמיון ........
כאשר הוא פתח את התיבה עיניו ננעלו על הדבר היחיד שהיה בתוכה
.
פלייסטיישן 4 עם כל התוספות ...!!!!!
גמלי ראה כאלו רק בפרסומות בטלוויזיה (אמרתי כבר שהוא היה רואה
הרבה טלוויזיה)
והוא חשב לעצמו עכשיו אני אוכל להתלהב לכל החברים שלי ואז הוא
ניזכר שאין לו חברים
ובנוסף היה מצורף פתק ---> אם אתה גמל מגיל 13 ומטה ומשעמם לך
בחיים ואין לך חברים/חברה
כדאי ש.....
תלך לחפש מי ינענע אותך יה מניאק אתה בכלל לא היית אמור למצוא
את התיבה כי זו תיבה שנשלחה מהעתיד !!
ובעוד 20 שניות בערך יעלם לך הדבר הכי חשוב לך מכל הדברים
בעולם!
עכשיו גמלי הסתכל על הפלייסטיישן החדש שמצא והיה חבל לו לאבד
אותו כי נכון לעכשיו זה הדבר הכי חשוב שהיה לו בחיים ....
רק מה שגמלי לא ראה באותו רגע נתון שהיה משהו יותר חשוב
מהפליסטיישן בחיים שלו ...
כמו החיים עצמם (גמל דביל!!)
כאשר הוא שמע מספר צפצופים מהפליסטיישן שהתחיל להבהב באורות
מוזרים גמלי הנייח אותו על החול והסתכל בפה פעור למספר שניות
כאשר נישמע בום בכל ברחבי המדבר.
ולמוסר ההשכל של סיפורנו:
1. אם אתה גמל בן 4 וקוראים לך גמלי כדאי שתתאבד
2. מי שאמר שהסקרנות הרגה את החתול לא קרא את הסיפור של גמלי
מאת אברי רוט.
ולמוסר השכל הכי חשוב מכולם:
3. לעולם אבל לעולם אל תבטח בגמלה שעשתה ניתוח להגדלת דבשת !
4. אם את/ה מספיק משועמם בשביל לקורא את הסיפור הזה כדאי שתלך
למידבר לחפש אוצרות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.