|
העלילה מוזרה למדי החושך מלבב
בשקט עטיפת רחמים כיועץ עמוס פיוט
ובדלת אחורית הציבור על גחונו
אל רחבת שידוכים קרועה מעגמומיות
אין בכל גוש דן באר לחולשת ההתבטאות
למסוק את זיתי הארץ בעטיפה צבעונית
לא עגלה מלאה בחופש גזור בשוליים
בה תפוח מכאיב לבבואה ילדותית
ומדי סתיו טלטלה על מרוצת העשור
צער לוחות אדם כחוק טבע שני
בכורסה מעוצבת ריחות וסמלים
תשב הנפש לנצח כבעל חיים גמלוני |
|
|
בלונדינית אחת
התקבלה לעבוד
בחברה הבונה
כבישים.
היא קיבלה משימה
לצבוע פס באמצע
הכביש.
בשעה הראשונה
היא צבעה 100
מטר.
בשעה השניה היא
צבעה 50 מטר
נוספים.
בשעה השלישית
היא צבעה עוד 20
מטר.
מנהל העבודה
ניגש אליה ושאל
אותה, "למה ככל
שהזמן עובר את
צובעת פחות
ופחות?"
"כי ככל שאני
מתקדמת יותר",
הסבירה לו
הבלונדיני, "ככה
לוקח לי יותר
זמן לחזור
לדלי..."
בלונדינית
בהכחשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.