אריאל סמל / תקופה בודדה שכזאת |
מצאה לה את הקן.
אחי, אחי
כעת עלינו אולי מגן.
אני, אני
כגוזל בודד ורך
נשאר בחדרי הזך
הלב דעך, הלב דעך.
כאן כותב שיר זה
בתקופה משפחתית בודדה שכזאת.
עם הוריי נשארתי,
נחמה לי מצאתי.
אולי את האהבה נושא הרוח לכאן
עכשיו זה זמני, זהו סימן
כי שלא מנסים זה כתוב בכל לוח,
אבל אצלי זה סיפור נושן ומרוח.
עכשיו
סלחו לי,
אמי צועקת
קדימה לארוחת הערב !
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|