יותר מדי זיכרון
פחות מדי מקום להכיל אותו
יותר מדי תשוקה
פחות מדי מימוש
יותר מדי חשק
פחות מדי אומץ לקיים

אני מכניסה את כל הזיכרונות
לתוך מכונת כביסה
שלושה קילוגרמים של מחנק דו צדדי
כבר כבדים מדי למוח
שיכול להכיל רק חצי

החולצה הכחולה
עוד לא עברה כביסה
בגלל הריח שלה
שעדיין מזכיר אותך

אני בתהליך שיכחה
ואני מנסה לכבס
את כל מה שדורש כביסה
קשה להיפטר מדברים ותיקים

החולצה הכחולה
זאת שעדיין לא עברה כביסה
עוברת תהליך משל עצמה
הריח שעוד נמצא עליה נעים
ולפעמים זה עושה טוב להיזכר

כשהדבר הופך למעיק
והכול כבר נהיה ממש דביק
הלכלוך לא יורד מהחולצה
והיא לקפוץ- לא ממש רוצה
הריח מחפש מקום מפלט
הכתמים בוכים על שיעמום מוחלט
הבד בוכה על מר גורלו
בסוף היא תקפוץ- ולא בשבילו
היא אומרת שלום לכל החברים
אולי נתראה עוד כמה שנים
היא מחליטה שהיא בכל זאת מנסה
ומהר קופצת לסל הכביסה...


               

בהחלט לא ציפיתי שכך יתגלגל שיר שאמור להיות שיר געגוע...
גם אני נוטה להפתיע את עצמי לפעמים...