בצללים שעשית, אתה מוזמן לצאת,
בצללים שרצית, באה העת.
כנפי המוות יפרשו,
והשמיים יקרסו.
ללא מילים אחרונות,
המרא אל על עם כנפיך הצחורות.

הזריחה האחרונה שתראה מעודך,
התקווה שהייתה ודועכת בליבך.
היכנע אל הצללים והלהבות,
הסתכל על הדרכים ולא לאן הן מובילות.
היכנע אל הלהבות והצללים,
מתו המלאכים, בצל האלוהים.

בלהבות שעשית, אתה מוזמן לצאת,
בלהבות שרצית, באה העת.
השמש תשטוף בגלי חום את הלב,
הגשם הראשון יטביע את הכאב.
ומה הן סתמיות, כל מילה ואות,
נגיעה קלה ולהתראות.