נסיכת התודעה / צימאון |
והדממה מסביבי מחרישה אזניים
בורחת
כל הפחדים רק באים ומתקרבים
שוכחת
זיכרונות נשפכים כמפלי מים מעיני
חושבת
אך ליבי ומוחי כמו עושים תחרות על תכליתם
כואבת
קולעת ופורמת את אהבתי אליך
ואהבתי זו- משורטטת בקווי מתאר ברורים וחדים.
מנסה לצרוח, לברוח, לשכוח, לכאוב, לקלוע ולפרום-
אך בלילה אחד, כמו לא היה כלום, עושים אהבה.
כמהה צמאה
לך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|