דוסי פרנקל / נאחזת בך |
בימים ארוכים כמו הדרך
שמובילה רחוק כל כך
אל בית שהיה שלנו
בית שהיה אנחנו.
אני אוחזת בידך ונזכרת
בלילות סוערים ללא שינה
באהבה שהיתה שם
בשיחות עמוקות עד הבוקר
ברגעים קטנים של אושר.
אני אוחזת בידך ואתה נעלם לי
כל יום טיפה יותר
אני אוחזת בך
ומסך הדמעות עוד רגע ונפרץ לי
אני אוהבת אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|