|
כתמול שלשום, שמיים צבע תכלת
וכמכחול, ענן חלף פני הרקיע.
דמה ליבי בראות עב בבדידותו
מצפה לגאולה שלא עומדת להגיע.
רעד ליבי עליו כל יום האמש
הוא התכווץ נלחץ נמתח נסדק.
ואז ברגע בנשימה דואבת
עיני כבר לא ראו כי הענן נמחק.
צייר יקר מאיזה אסכולה מגיע?
האם אבסורד מבקש מכחולך?
צייר יקר החזר פני הרקיע
צייר עולם יפה פרי דמיונך.
אני פוקחת עייני ומגששת בשמיים
אולי אשוב לראות אותו, מראה פלאות,
אותו ענן בודד בשמי התכלת
אותו ענן נוגה בשמי טלאות. |
|
|
נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.