איש מביט מחלון
חדר אפלולי ,
הוא מרגיש את
רוח הים ,מכה בנחיריו ,
הריח נעים
וחריף....
בחוץ השמש
שולחת קרניה
לעבר סרטן סלעים קטן ,
מסנוורת איש יושב
בתוך חדר אפל ,
שפתיו יבשות ,סדוקות ,
"הים... הים..."
מלחך שפתיו בלשונו ,
פיו יבש ,
ובאפו
ניחוח משכר...
"מממ...ים ואצות וסלעים...
ושמש! שמש חמה ,
הסירי מכאובים ,
שמש יפה וחמה ,
אנא ממך ,
בבקשה...
רפאי איברים ".
איש יושב בתוך
חדר אפל ,
בין ים לשמיים
לשמש...
"פתח את הדלת !
פתח כבר ,אדוני !
שנים שאתה בוכה ,
שנים הינך בתחנונים ,
צא החוצה אדם ,
בן-אנוש עתיר מכאובים ,
ראה יפי השמש ,
הים והסרטנים ,
צא מהחשכה ,
והיפתח לחיים. |
